המדריכה הנחמדה לקחה אותנו לסיור לפי הדרך שעושים הענבים: התחלנו מחוץ לבניין המודרני ששוכן בנוף גלילי מלא כרמים, בנקודת קליטת הענבים. אחרי הפרדה מהשדרות הם עוברים בצינור פנימה למיכלי התסיסה. היקב הוא אחד הטכנולוגיים ביותר בארץ, ובאולמות עתירי הנירוסטה מועסקים ארבעה עובדים בלבד על מליון הבקבוקים שהיקב מייצר בשנה.

משם לחדר החביות, שהפתיע אותי משתי בחינות: הטמפרטורה עמדה על 16 מעלות בעוד שזכרתי חדרי חביות קרים בהרבה (למשל בטוליפ, בויתקין וברקנאטי), ובנוסף המקום היה מואר לחלוטין באור שמש. לא יודע אם זה טוב או רע ליהודים - מה שבטוח זה שאת התוצאה אני אוהב. היינות של היקב מתחלקים לשלוש קטגוריות: הזניים הפשוטים - מרלו, קברנה והשיראז החדש - שלושתם מתיישנים אך ורק בנירוסטה ולא רואים חבית, הקטיגוריה השניה כוללת את הפינו נואר ואת השיראז קברנה שמיושנים כעשרה חודשים בחבית. קטיגורית ה'על' כוללת את הבלנד יראון, אליו התווספו בבציר שעבר היראון סירה ובבציר הנוכחי אביבים החדש.

את הטעימות התחלנו ביין החדש של היקב, אביבים 2006 שפותח באף מלא פרי טרופי ולצידו וניל ורמז לקש. גוף מלא, פירותי ובשל, עם נגיעות קלות של טעם מהחביות שמוסיפות גם מעט שמנוניות למרקם וגם טעם של חמאה לקראת הסיום. כשהיין הושק וקראתי עליו שלושת-רבעי ויוניה עם רבע שרדונה, תשעה חודשים בחביות ו-15% אמרתי לעצמי שזה בדיוק ההיפך מהטעם שלי. עם זאת, הופתעתי לטובה - כמו בשאר היינות של היקב, גם כאן הכל סובב סביב הפרי. מי שרוצה לקבל את הגרסה הפירותית של ויוניה ושרדונה, הבלנד המיוחד הזה בדיוק בשבילו. אישית בטווח המחיר של 77 ש"ח הייתי מעדיף את היראון סירה, אבל לחובבי הזן אני ממליץ לנסות.

את המרלו 2006 לא שתיתי מזמן, והוא בדיוק מה שאני רוצה מיין ב-40 ש"ח דרומה: פירותי, טעים ונעים. יובש אסרטיבי ומפתיע מגיח לקראת הסיום, וגורם לי לחשוב ששנה נוספת בבקבוק אפילו תשפר את היין. מחפשים משהו פשוט וחביב לשולחן הסדר? הנה היין שלכם (לצד הקברנה מאותה סדרה).

משם עברנו ליראון סירה 2004, שבניגוד לבציר הקודם יוצא השנה מוכן לשתיה, עם יופי של ריחות של תבלינים, פרי יער מעודן, גוף בינוני עם מרקם חלק וחמיצות עדינה ששוחים בפרי. עדין, אלגנטי וטוב. היין החביב עלי מהיקב. היקב (ובעיקר הסדרה הגבוהה) הצטרפו לעליית המחירים של הרבה יקבים אחרים בתחילת השנה, והמחיר של היראונים עלה ל- 92 ש"ח. בחנויות עדיין אפשר להשיג בכ-80.

 לסיום, יראון 2004. כתבתי עליו לפני חצי שנה שהוא עוד לא מוכן לשתיה, ועכשיו הוא מוצלח בהרבה (אם כי הוא היה פתוח מהיום שלפני). כאן מרגישים ביותר עץ משאר יינות היקב, הוא מצטרף לפרי העשיר ולתבלינים שבאף, לטאנין המוצק שעל החיך ולסיום היבש. בין לבין משולב פרי לתבלין, והתוצאה היא יין מהודק ועשיר, שלדעתי יתחיל להראות מעצמו רק עוד שנה-שנתיים.

בגלל שלמי שמכיר את היקב לא חידשתי כלום - נקנח בחדשות: היקב עתיד לשחרר ברברה זני מהסדרה של הפינו נואר, ובנוסף מתוכננת הרחבה של המבנה על מנת להגדיל את הייצור לשניים וחצי מליון בקבוקים בשנה.

פתחנו ב-ויוניה 05 שהיה מינרלי, חמצמץ, מרענן, קליל ונעים. קיצי ונחמד. דילגתי על השרדונה 05 הנעים של היקב שטעמתי לאחרונה. משם הובילה אותי בבטחה המדריכה דרך שאר האדומים שהוצגו. התחלנו מהריטון 03 החדש, ששומר על אותו סגנון של הקודם - ריבה ופרי עשיר עם מעט חבית באף ממשיכים לגוף מלא ופירותי, וטאנין שסוגר את החבילה באיזון טוב גם דרך הסיום הארוך. איפשהו לפני הסיום קצת חסר נפח והטאנין מרים ראש לרגע - שנה בבקבוק תהפוך את החוויה לשלמה יותר. במצבו הנוכחי אני מעדיף את 2002, למי שיש סבלנות ומקרר - קניה טובה ב-79 שקל, והוא ימשיך להשתפר גם עוד יותר משנה.

את היינות הזניים פתחנו בקברנה סוביניון 03 החדש. כמו שני הבצירים הקודמים מראה מיצוי פרי טוב לצד עץ ותבלינים, אבל בדומה לריטון 03 הוא עדיין צעיר וצריך זמן להפוך את הטאנין לקצת יותר גוף ולתת לפרי לבוא לידי ביטוי. 95 ש"ח בטעימה, לפתוח עוד שנה-שנתיים לפחות. לידו טעמתי שוב את הקברנה סוביניון 02 והוא רק חיזק את המסקנה שלי גם לגבי 02, וגם הפוטנציאל שטמון ב-03. את בציר 2002 מכרו בטעימה במחיר של 75 ש"ח, מציאה לדעתי, ומתאים יותר לשתיה עכשיווית (למרות שגם אותו אפשר ליישן עוד).

לסיום סירה 2004, שמראה אופי זני מסקרן, עם אדמה וטחב באף, אולי גם פטריות, לצד הפרי, נגיעות העץ ומעט אלכוהוליות. בחיך גוף בינוני, פרי, מרקם חלק, יובש מאוד נעים לדעתי שממשיך גם לסיום בינוני ארוך. מעניין ואלגנטי, למי שלא נרתע מסגנון אדמתי.

תודה ליקב ולמדריכה - ולאנדרי על אירוח הטעימה. יקב אמפורה. כתבה של אלדד לוי על היינות החדשים.

אדמדם אטום-למחצה לכיוון חום-אדום בקצה. באף עור, שזיף, נגיעות וניל ומוקה. גוף קל-בינוני, הפרי מעט ברקע, עדיין בעל חמיצות שמחזיקה יפה, לצד פלפול עדין. סיום יבש, בינוני-קצר

היין עדיין טוב ונעים לשתיה, אבל לדעתי מומלץ לגמור את הבקבוקים שנותרו בשנה הקרובה, משום שהוא מראה סימני גיל, בפרי המעט מהוסס בחיך, ובסיום המעט קצר

הרי גליל יראון 2001

שחור-אטום הופך לאדמדם בקצה, באף פטל, עץ קלוי, וניל ואולי רמז לשוקולד. גוף בינוני, פרי עשיר, צעיר ונמרץ, מתיקות פירותית מגובה בטאנין, ממשיך לסיום ארוך, פירותי ויבש

בכל שלב של הטעימה אי אפשר להבחין שמדובר ביין בן שש - החל מצבע השוליים, הפרי שוקק החיים, הטאנין והסיום הארוך יכולים בהחלט להיות שייכים ליין צעיר בהרבה. אני חושב שבהשוואה בין בציר 2000 ל-2001, הראשון מזכיר לי יותר את בציר 2002 והשני יותר את 2003. ההמלצה לשתות את היין הקודם בקרוב לא תקפה כאן לדעתי ויש ליין עוד זמן לפניו. היקב מוכר כעת את שני הבצירים במחירים של כ-140 ש"ח.

הרי גליל יראון סירה 2003

שחור במרכז, סגול יפה בקצה, באף פרי מאופק כגון שזיף. גוף קל-בינוני, חומציות בעלת נוכחות מקיפה פרי, סיום בינוני-ארוך ויבש

מזכיר לי במשהו את הסירה מסדרת ירדן, בשילוב של חומציות עם גוף קל יחסית. מאחר והיו דקות ספורות להתעמק בכל יין ולרשום משהו, רשמים יותר רציניים אכתוב כשאפתח את הבקבוק שאני מחזיק בבית

אטום במרכז, צבע בורדו בקצה, באף פרי עשיר, ריבתיות אופיינית לזן, תיבול שמזכיר עץ חדש. גוף קל-בינוני, חומציות גבוהה שממשיכה לסיום יבש, בינוני באורכו

היין מתחיל טוב באף ולא ממשיך טוב בחיך, לדעתי. השילוב של החומציות הגבוהה עם הגוף הקל יחסית לא היו לטעמי. המחיר לכבוד הטעימה 85 ש"ח, מחיר רגיל 99 ש"ח

קלו דה גת, הראל קברנה סוביניון 2004

שחור הופך לאדמדם בשוליים, האף מתחיל בפרי יער ותבלין, סחרור בכוס חושף ירקרקות אופיינית, מלווה בשזיף. בפה גוף בינוני, קשת טאנינים רחבה ונעימה מגובה בפרי קצת שקט, מרירות מעט בוסרית ותיבול. סיום יבש ארוך ונעים

כאן האף והסיום טובים לדעתי, והפה לוקה בפרי קצת מהוסס, אולי זמן נוסף בבקבוק וחדרור ארוך יותר ימתנו קצת חומציות ויאפשרו לפרי לבוא לידי ביטוי, תוך שיפור האיזון. המחיר 99 ש"ח

קלו דה גת, הראל סירה 2005

אטום לסגלגל בשוליים, באף פרי מוחצן, בעיקר פטל, לצידו רמזים למוקה או לקפה ורמז קל לאדמתיות. בפה נערך משחק פינגפונג בין טאנין ופרי, וביציע תיבול ועץ. סיום בינוני ארוך ממשיך באותו משחק.

אהבתי. איזון טוב לצד מיצוי פרי, הטאנין חי ובועט אבל לא משאיר את הפרי מאחור. המחיר בטעימה 85 ש"ח, בשגרה 90 ש"ח. מסתבר שלא רק אני אהבתי את היין ולאחר סיום הפוסט מצאתי שהוא הוכתר ע"י דיקנטר בתואר האזורי הבלנד האדום הטוב ביותר מעל 10 פאונד

קלו דה גת, סיקרא מרלו 03

שחור הופך לצבע בורדו בשוליים. באף פרי אדום, עור, מוקה, משהו מאובק. גוף בינוני, טאנין חד ומריר, פלפל שחור, עץ, סיומת טאנית בינונית עם רמז לפרי

אין לי ניסיון רב ביינות שאינם מוכנים לשתיה עדיין, אבל בניגוד למשל לירדן ק"ס 03, כאן עיקר החוויה הייתה קצת חומצית ובוסרית. מנבאים ליין גדולות, אז שווה לחכות לראות איך הוא יתפתח. המחיר בטעימה 170 ש"ח

שוב תודה לדרך היין על ארגון הטעימה